תרומתו של האימון הגופני להפחתת הסיכון למחלת טרשת עורקים(Atherosclerosis)

תרומתו של האימון הגופני להפחתת הסיכון למחלת טרשת עורקים(Atherosclerosis)

מאת: תומר גבע – מאמן כושר אישי, ריצה ושחייה.

מומחה לאימון גופני, ספורט ובריאות.

פייסבוק לוגובקרו גם בדף הפסייבוק של תומר גבע

 

כמות כלי הדם בגוף האדם מסתכמת לכדי 96,561 ק"מ. מרחק זה שווה למרחק הדרוש להקפת כדור הארץ כ- 3 פעמים.

אורח חיים פעיל ובריא הכולל פעילות גופנית סדירה, הרכב גוף תקין (מתייחס לכמויות היחסיות של מסת השומן ו*מסת הגוף הרזה) ותזונה נכונה מפחיתים את הסיכון למחלות כלי דם כדוגמת, מחלת טרשת עורקים (Atherosclerosis) המהווה את גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד.

טרשת העורקים ( עיסה/ דבק = Athero 
התקשות = Sclerosis) הנה מחלה המתפשטת בכלי הדם שאפיונה הוא עיבוי דופן העורק והתקשחותו בשל פלאק הכולל שקיעה בדפנות כלי הדם העורקים של כולסטרול LDL) השוקע מתחת לשכבת האנדותל ועובר חמצון), מרכיבים שומניים אחרים, מרכיבי דם, סוכרים וכדוריות דם לבנות המצטברות בעקבות בליעת LDL על ידם כחלק מהתגובה הדלקתית של מערכת החיסון. בליעת LDL גורמת למותם של כדוריות הדם הלבנות ומגדילה את הצרות העורק.
קרע ברובד הטרשתי יכול להיגרם באופן פתאומי, חד ובלתי צפוי. הקרע גורם לחשיפה של הטרשת אל מחזור הדם דבר שמביא לשפעול טסיות-דם שמתחילות ליצור קריש דם (Thrombus/Blood Clot) סביב אזור הקרע. הטסיות יוצרות קריש החוסם באופן חלקי או מלא את העורק . במקרים אלו חסימת העורק היא מהירה וחדה ויכולה להתקדם תוך דקות ספורות. במקרה אחר קרישי הדם שנוצרו עלולים להתנתק מהדופן הפנימית של העורק ולהפוך ל"תסחיף" הנע בכלי הדם ועלול לגרום לחסימת עורקים במקומות אחרים בגוף, כגון: מוח, לב, כליות, גפיים ועוד.
תהליך התהוות טרשת עורקים כאשר נגרמת חסימה מלאה בעורק, נפסקת זרימת הדם לחלק מהאיבר, תהליך המוביל לפגיעה / נמק באותו חלק של האיבר המוזן על-ידי אותו העורק. דוגמה נפוצה היא אוטם בשריר הלב (Infarction Myocardial) אשר במהלכו נפסקת זרימת הדם באחד מהעורקים הכליליים המספקים דם לחלק משריר הלב. התסמין העיקרי יהיה כאב עז הנגרם מהעדר אספקת הדם לשריר הלב. דוגמה נוספת ידועה היא שבץ מוחי (Stroke), במהלכו נעצרת זרימת הדם בחלק מהעורקים המספקים דם לחלקים שונים במוח כדוגמת עורק התרדמת (Carotid Artery).
טרשת עורקים היקפית עשויה לפגוע בכל עורק בגוף ובמיוחד בעורקי הגפיים, עורקי המוח ואף עורקי העיניים. במקרים אלו עשויה טרשת העורקים לגרום לקשיי הליכה (בחסימת עורקי הגפיים), קשיי ראייה (בחסימת עורקי העיניים) ועוד.
תרומתו של האימון הגופני להפחתת הסיכון להיווצרות מחלת טרשת עורקים ו/או החמרתה:
התהליך של גדילת הנגע הטרשתי (הפלאק הטרשתי) והתרחבותו, עד לחסימה משמעותית של היקף כלי הדם הוא תהליך כרוני הנמשך לאורך שנים רבות ובדרך-כלל בא לידי ביטוי בגילאי הביניים ובגיל המבוגר. מחקרים הראו, כי התהליך הטרשתי עצמו מתחיל למעשה מוקדם מאוד – כבר מגיל הילדות.

הסיכון למחלקת עורקים וקצב הצטברות הפלאק הטרשתי מושפעים הן מגורמים גנטיים והן מאורח החיים בהתאם לגורמי הסיכון (כגון: העדר פעילות גופנית, השמנה, עישון, סוכרת, היסטוריה משפחתית, יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם ועוד).

האימון הגופני מסייע למניעת התפתחות הנגע הטרשתי והתפתחות מחלות לב וכלי דם. מחקר חדש, שמומן בין השאר על ידי ה-NIH, מצא כי במבוגרים הנמצאים בסיכון גנטי גבוה לסבול ממחלת עורקים כלילית, שמירה על אורח חיים בריא {הימנעות מעישון בהווה, ללא השמנת יתר, פעילות גופנית קבועה ושמירה על דיאטה בריאה} נקשר לסיכון נמוך בכמעט 50% להופעה של מחלה כזו, בהשוואה למבוגרים שלא שמרו על אורח חיים כזה.

ניתוחים שלאחר המוות בקרב מבוגרים הראו כי שיעור חסימת כלי הדם הכליליים של אנשים פעילים היה נמוך ב 30% לעומת אנשים לא פעילים. עדויות דומות נמצאו גם בקרב צעירים אשר מתו מוות מוקדם על רקע תאונות דרכים שונות.
גם לרמות גבוהות של טריגליצרידים בדם מתאם גבוה עם מחלות לב וכלי דם. פעילות גופנית אירובית סדירה מסייעת בהורדת רמות טריגליצרידים והעלאת הכולסטרול הטוב (HDL). בסקירה של מחקרים שונים נמצאה הפחתה ממוצעת של 26.6 מ"ג / 100 מ"ל דם בטריגליצרידים ועליה של 5 מ"ל / 100 מ"ל דם ב HDL בהשפעת פעילות גופנית אירובית.
יתר לחץ דם מהווה את אחד הגורמים להאצת התהליך הטרשתי. מניתוח נתונים של מחקרים אקראיים מבוקרים עולה כי פעילות אירובית סדירה תורמת להפחתת ערכי לחץ הדם במנוחה של אנשים בריאים בשיעור של 3 מ"מ כספית סיסטולי ובשיעור של 2 מ"מ כספית דיאסטולי.
ב
קרב אנשים הלוקים מיתר לחץ דם, מחקרים מראים כי פעילות אירובית סדירה (שחייה, הליכה, ריצה, אופניים ועוד), למשך 45 – 60 דק' לאימון, בעצימות מתונה של 65% – 75% מדופק הלב המרבי ( = % 40 – 60% מרזרבת הדופק ) תורמת לירידה קבועה של 6 מ"מ כספית בממוצע בלחץ הדם הסיסטולי ו- 5 מ"מ כספית בממוצע בלחץ הדם הדיאסטולי במנוחה.
בנוסף, תורמת הפעילות האירובית לעלייה פחותה בלחץ הדם הסיסטולי בעת מאמץ תת מרבי נתון. גם לאימוני כוח המשולבים בתכנית האימונים קיימת השפעה חיובית על ערכי לחץ הדם הדיאסטולי בשיעור של 3 מ"מ כספית פחות במנוחה.
*מסת הגוף הרזה כוללת את כל רקמות הגוף שאין בהן שומן כגון; עצמות השלד, השרירים, השיניים, הסחוסים, הגידים, איברים פנימים, העור ונוזלי הגוף.
בברכת בריאות וכושר 
תומר גבע – מאמן כושר אישי,ריצה ושחייה
מומחה לאימון גופני, ספורט ובריאות

כתוב תגובה